לפני לא מעט שנים סמנכ”ל משאבי אנוש, פיטר אותי מתפקיד מנהל הדרכה ופיתוח ארגוני. אחת הסיבות הייתה שלא ראינו עין בעין את המתרחש בארגון. במילים אחרות, אני מסתכל בעיקר על נושאים הדורשים שינוי ושיפור, הוא רוצה להסתכל רק או בעיקר על החוזוקות, על הדברים היפים בארגון. משקפיים בצבע ורוד בלבד. הסברתי לו שלפי תפיסתי המקצועית, אני כמו רופא שבוחן את תוצאות “הבדיקות” שהארגון עובר. אני רואה מהן התוצאות הטובות, אבל מתמקד בעיקר “בבדיקות” שלא יצאו בטווח הנורמה ועלולות להוות סיכון לארגון. מטבע הדברים נוצרו בינינו חילוקי דעות שאינם ברי גישור. זו אחת הסיבות שדרכינו נפרדו.
נזכרתי במקרה הזה כיוון שפגשתי, לא מזמן, אשת מקצוע שאני מאוד מעריך. ספרה לי שנולד לה נכד. באחת הפגישות עם הממונה עליה היא באה עם מספר נקודות (שמטבע הדברים לא היו חיוביות במיוחד). הממונה אמר לה, תשמעי אולי תהיי קצת סבתא. תיהני מהחיים. אל תבואי אלי עם נושאים כאלה. קחי את זה באיזי. תחשבי על להיות סבתא, תרגיעי ותעשי חיים. היא ספרה לי שהייתה המומה מהתשובה.
אותי התשובה שלו לא הפתיעה.
בעולם תזזיתי ובלתי צפוי שבו אנחנו חיים, ניהול הוא מקצוע קשה, תובעני, המחייב עמידה בלחצים בלתי פוסקים, אתגרים הצצים חדשות לבקרים. בנוסף, ניהול, ברמות הגבוהות כרוך בלא מעט אי וודאות ובדידות. מנהלים רוצים מילה טובה, שמישהו יבין ויכיל אותם. צרות, בעיות תלונות יש להם מספיק. אז מה הרע אם היועץ או היועצת יהיו נחמדים ומפרגנים ולא יעמיסו עליו עוד אתגרים.
כשמנהל בוחר יועץ, בוודאי כזה עם אוריינטציה לשיפור ביצועים, הוא צריך לקחת בחשבון שמחמאות הן לא עיקר העבודה הייעוצית. תפקיד היועץ למפות נושאים, סוגיות, אתגרים המחייבים טיפול, כאלה שהמערכת והארגון אינם שבעי רצון מהם, לגבש תוכנית עבודה שתאפשר שינוי. לא מעט מנהלים בוחרים יועצים כאלה אבל, לא פעם, מצפים מהם למחמאות, לפסיכולוגיה חיובית, לעידוד ועל הדרך, בקטנה, ברמז, אם אפשר ויהיה זמן גם להזכיר שיש איזשהו נושא לא נעים שצריך לדבר עליו בהזדמנות (שלא תמיד מגיעה).
כמובן שאת הדברים הפחות נעימים צריך לומר בכבוד, באמפתיה, תוך בניית מעטפת תומכת, אבל המסר חייב להיות ברור, ממוקד ועם טווח פתרונות רצוי. אחרת, מנהלים נוטים להתמקד בצלופן הצבעוני שעוטף את המסר ולא במסר עצמו.
מנהלים צריכים להשכיל ולהבין שכשהם שוכרים יועץ הם לא שוכרים אוהד, גרופי, או אחד שתפקידו להלל את המנהל ואת הארגון. תפקידו של יועץ טוב להציב מראה בפני המנהל/הארגון ולשקף להם את הצדדים הטובים יותר והצדדים הטובים פחות, תוך התמקדות באלה שצריך לשפר.
להגיד לאדם שעבר בדיקות דם. איזה יופי אפשר לראות שההמוגלובין שלך בסדר. אבל לא לדבר אתו על הסוכר והכולסטרול שנמצאו בערכים חריגים, פירושו לא לעשות את העבודה המקצועית שלשמה נשכרת.
מנהלים שרוצים אוהדים, לא צריכים לשכור יועצים.
עוד בנושא ניתן לקרוא כאן.