חפשו את המרוויחים.

by yossikoren

חפשו את המרוויחים.

by yossikoren

by yossikoren

אני מאוד מעריך את יותם הכהן. מנכ"ל משותף בחברת דואולוג. איש מקצוע רציני ואיכותי שמביא זווית ראיה מיוחדת בניתוח והתייחסות לסוגיות בניהול שינוי.

יותם כתב אתמול פוסט שעוסק בנושא שנוי במערכת החינוך. הסוגיה שהעסיקה אותו היא השקעת המשאבים המרובה אבל שינוי משמעותי שעומד ביחס ישיר להשקעה לא רואים. המערכת שנבנתה בזמן המהפכה התעשייתית מתקשה, למרות השקעת המשאבים העצומה להכין לומדים למאה ה – 21.

לטעמי זו סוגיה שקיימת בכל תהליך שינוי. השקעה מרובה ולא תמיד רואים את התוצאות.

יש לא מעט סיבות למצב הזה. אחת מהן היא השאלה שצריך לשאול בכל תהליך שינוי. מי מרוויח מהמצב הקיים.
ברגע שתמפו את המרוויחים מהמצב הקיים תוכלו לזהות מי מתנגד לשינוי, מי לא רוצה אותו, מי ישים מקלות בגלגלים ועוד.

כשבוחנים מי מרוויח מהמצב הקיים, במערכת החינוך, מסתבר שיש לא מעט גורמים שמרוויחים. המורים מרוויחים כי הם נמצאים באזור נוחות שלהם. במידה והם יצטרכו לעשות התאמות או שינויים משמעותיים בתוכניות הלימודים, סביר להניח שידרשו לכישורים שלא ברור אם יש להם. ואז מה יעלה בגורלם?, אז למה להם?.

האוצר, יצטרך להשקיע משאבים רבים בהתאמת התוכניות, בתי הספר ועוד ללימודים שיכשירו בוגרים למאה ה – 21, לא חבל על הכסף?.

גם המדינה מרוויחה. אם מסתכלים על מערכת החינוך כעל פס ייצור, צריך לשאול מה מטרתה? לטעמי, היא אמורה להביא את "התוצר החינוכי (הידוע גם כתלמיד) בגיל 18, לבקו"ם, בלי יותר מידי שאלות, חשיבה ביקורתית ועוד. אם זו אחת המטרות שלה, בתחום זה היא משיגה תוצאות לא רעות בכלל. (יש שאלה אחרת, עד כמה השלטון, כל שלטון, רוצה אזרחים ביקורתיים, אבל נשאיר את זה לפעם אחרת).
במערכת החינוך יש המוני מפקחים. למה צריך בכלל מפקחים, תחשבו על המילה הזו פיקוח, על מה צריך לפקח?, למה צריך לפקח? תבדקו איזה חלק מתקציב משרד החינוך הולך למשכורות וכמה הולך לתשתיות שיאפשרו הכנת לומדים למאה ה – 21.

במילים אחרות, המוני מרוויחים שיפסידו אם יעשו את ההתאמות שיותם מציע. אלה הם הגורמים מעכבי השינוי. כל שינוי. הם קיימים בכל סקטור. בממשלתי, בציבורי ובפרטי. בכל תהליך שינוי צריך למפות אותם ראשונים. כדי לדעת מי יתנגד לשינוי.

הם מרוויחים, כולנו מפסידים.

Top
שינוי גודל גופנים
ניגודיות