מה זה כישרון?.
אוריאל דסקל, עורך הספורט של כלכליסט מנסה לפענח את השאלה הזו ביחס לכדורגלנים. פוסט מצוין שלו (שוב ושוב מחמיא לו על היכולת שלו לחדד תובנות ספורטיביות שניתן לאמץ לעולם הניהולי) מציין כי התכונות הבולטות ביותר לגבי כדורגלנים שמוגדרים ככישרוניים ומביאים את הערך המוסף שהופך אותם לייחודיים, הן:
1. הראיה.
2.התפיסה המרחבית.
3. הצפייה, היכולת לדעת מה הולך לקרות.
שלוש היכולות/התכונות האלה מובילות לקבל החלטות נכונות יותר במהלך המשחק שהוא כידוע מהיר מאוד (לא כולל ישראל). לדוגמא, היכולת לראות את כל המגרש, ולחפש את החללים. כלומר, רגע לפני שהם מקבלים את הכדור להסתכל אל אותם מקומות במגרש שכרגע אין בהם פעילות. ברגע שהם מקבלים את הכדור הם יודעים איך למסור אותו לאותם המקומות, תוך ידיעה שבכך הם מפתיעים ומערערים את שיווי המשקל של הקבוצה היריבה ומשיגים יתרון יחסי. זהו ה x פקטור של שחקנים כישרוניים באמת. אותם יחידי סגולה.
איך זה קשור לניהול?.
במאמר משנת 2016 מקנזי מציינים שארגונים לוקים במיופיה. קוצר ראיה, שמונע הסתכלות על המרחב, על כל שדה המשחק, על המקומות שלא מובן מאליו שצריך להסתכל עליהם. שם, לרוב, מתחילה תחרות שעלולה לאיים על המודל העסקי הקיים כיום. זהו ליקוי בתפיסה המרחבית שמונע צפייה אל העתיד לבוא.
תחשבו לרגע על חברות הסלולר שעשו הרבה מאוד כסף מה – SMS-ים , עד שהגיע הווטסאפ. חברות הסלולר לא אפשרו התקנת התוכנה, וניהולו נגדה מלחמת חורמה חסרת תכלית, כמו גם המלחמה לנסות ולמנוע תחרות. קוצר הראיה שלהם גרם להם להפסדים כספיים אדירים.
לנוקיה היה מסך מגע והיא לא עשתה אתו כלום ופתאום הגיע האייפון. קוצר ראיה שחיסל חברה.
כמו אצל כדורגלנים המוכשרים שיודעים לזהות “שטחים המתים” במגרש, מקומות שאף שחקן אחר לא מסתכל עליהם כדי לדעת מה המהלך הבא ואיך ניתן לנצל אותו כדי לנצח במשחק, כך גם ארגונים צריכים לפתח יכולות שיאפשרו להם לזהות את הפתרונות המתקיימים כרגע רק, “בשטחים המתים”, ועלולים לערער את המודל העסקי שלהן.
לסיכום, ארבע נקודות למחשבה.
1. האם לארגון שלכם יש יכולת ראיה והתבוננות מרחבית?
2. האם הארגון שלכם יודע לצפות את שעתיד לקרות?
3. איך הארגון שלכם מגבש ומיישם פתרונות שיעזרו לו לשנות את כללי המשחק?
4. האם הארגון שלכם דן בשאלות האלה?
התמונה באדיבות אוריאל דסקל.