לזרוק את גוגל

by eplaceyossi

לזרוק את גוגל

by eplaceyossi

by eplaceyossi
זמן קריאה < 1 דקה

שבוע שעבר זרקתי את גוגל.

חום יולי אוגוסט מכניס אותי לא פעם להלך רוח של לעשות סדר בבית. אז שבוע שעבר הגיע אחד מאותם מהלכי רוח ואחרי הרבה זמן התלבשנו, אישתי ואני, על אחד מהארונות בבית כדי לעשות סדר. מדהים כמה ג’אנק אדם אוסף בימי חייו.

בארון מצאנו את גוגל של לפני 40 שנה. קראו לה אנציקלופדיה מכלול. 16 כרכים של מידע שאליו המורים היו שולחים אותנו ללמוד חומר חדש, לקרוא, להתעניין, להבין.
שלא כמו היום, כשיש פונקציית COPY & PASTE אז היינו צריכים לקרוא, לסכם, לארגן ולעשות אינטרגרציה בין התשובה שהיא שלנו ובין החומר מהאנציקלופדיה. היום זה נשמע ארכאי. חלק מששת הקוראים הצעירים של הבלוג זה לא יבינו על מה אני מדבר.

לאחר התייעצות הוחלט לזרוק את הגוגל של לפני 40 שנה לפח המחזור. שנים שלא נגענו באנציקלופידה מכלול. סתם תפסה מקום בארון. ועדיין כשהורדתי את הספרים לפח המחזור חשתי צער. על הזמן שעבר, על חלק מתבנית נוף ילדותנו שהולך לפח.

היום הפתרונות בתחום ארגון איסוף והגשת המידע נמצאים מרחק שנות אור מאנציקלופדיה מכלול, שאבד עליה הכלח, ובכל זאת יש את התחושה הזו של הספר, האותיות, מגע היד על הדף שלא ישווה לשום חיפוש מהיר ככל שיהיה, במנוע המתקדם ביותר שיש.

זרקתי את גוגל, ההוא מלפני 40 שנה, עם צביטה בלב.

2 Comments

  1. כמי שהתמחה בשנה האחרונה בהתארגנות מחדש (וטוב שכך) אני מכיר היטב את צביטות הלב – אך גם את הרווחה ברגע שאחרי. לאחרונה פיניתי מה”בוידעם” בדירתי החדשה את כל מרכיביו של ארון בגדים קומפלט (מהדלתות והקירות, דרך המדפים ועד המראות) אשר נראה ששכן בו כמה עשרות שנים. מה הוא עשה שם עד עכשיו? שיהיה…

    באשר לאנציקלופדיה מכלול – דומני כי ההשוואה היא דוקא לוויקיפדיה. לגוגל יש כיום שימוש רחב הרבה יותר – לא רק “מה זה X” אלא גם “מה אתם יכולים לספר לי על השכנה החדשה / הלקוח החדש” וכדומה.

    מעניין מי, אם בכלל, יצליח לזרוק את גוגל, והאם כל זה יקרה בקדנציה שלנו…

  2. שלום עידן 🙂
    מעניין אם לשמור/לזרוק דברים זו תכונה נשית או גברית 🙂
    נכון שזה מפנה מקום בארון אבל, כפי שבוודאי קראת בספר לא ראציונאלי ולא במקרה של דן אריאלי, אם אנחנו בעלי חפץ מסוים אנחנו מייחסים לו ערך רב יותר מאשא אם לא היה בבעלותנו. מעבר לכך אני התייחסתי להיבט הנוסטלגי של משהו שליווה את ילדותי ונעורי ועכשיו הולך בדרך כל בשר. לא חשבתי שמישהו ציני כמוני יגלה כזה רגש, אבל יש הפתעות בחיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top