מוטי מורל נחשב לאחד מטובי היועצים בתחום יחסי הציבור בישראל. אפשר להתווכח על הסגנון ועל הדרך אבל אין ספק האיש יודע את מקצועו. הערב (יום שישי) בערוץ 10 הקרינו כתבה על מוטי מורל יועצו של קצב. הערוץ ליווה אותו כאשר הוא תכנן את מסיבת העיתונאים של קצב בו אמור היה להציג את הפרקילטות במערומיה. אני מניח שהמפגש תוכנן לפרטי פרטים. והנה הלקוח, קצב, בוחר בדרך אחרת מזו שהנחו אותו יועציו. אני לא רוצה להכנס לסוגיה של קצב. מה שדיבר אלי מאוד הוא מבט פניו של מוטי מורל כשהבין שהנה כל מה שתכנן ירד לטמיון. מבט פניו, אם אני מצליח לקרוא אותם נכון היו של אכזבה ותסכול.
זה מעורר את השאלה עד כמה יועצים בכלל ויועצים ארגוניים בפרט יכולים להוביל מהלכים ותהליכים ואיך מגיב הלקוח ליעוץ שהוא מקבל. אני לא ממש יודע מה עבר לקצב בראש, אבל אם הוא קבל ייעוץ מאחד הגורמים המובילים בארץ מדוע בחר לא להקשיב לעצותיהם? (האם שוב גבר עליו יצרו?).
לא פעם אני תוהה מדוע מנהלים מוכנים לשלם על ייעוץ במיטב כספם (או יותר נכון כסף הארגון) ואז לא להשמע לעצותיו. אם העצות אינן טובות בעיניו יועיל להחליף יועץ. אם העצות טובות מדוע לנסות לא פעם, לכופף אותן, לעגל או לעקר אותן מתוכן או להתעלם מהן?.
אגו, שליטה, כוח? המנהל הכל יכול נדרש ליועץ משמעותו חולשה?. יש הרבה מאוד סיבות. אתמול (יום חמישי בערב) ראינו מה קורה למישהו שלוקח יועץ ולא מקשיב לעיצותיו.
עצתי למנהלים – אתם לוקחים יועץ. מותר להתווכח איתו, מותר לא להסכים מותר להחליף יועץ. אבל אם העיצות נראות לך, נסה ליישם אותן כפי שהן. אל תתחכם ותאלתר. בסוף זה עלול להגמר בפיאסקו.
למוטי מורל ניתנה הזדמנות לחוש ולו על קצה הציפורן את חוויותיהן של המתלוננות כנגד הקצב בעת שקופץ עליו יצרו וקפץ לו שרביטו: להתחנן שיפסיק ולחזות בו טוחן וטוחן ללא הפסקה.
אלא שממש כמו המתלוננות, אני מהמר כי גם מורל עוד ישוב ויציע את שירותיו, ואולי אז גם יבין את הפתולוגיה של השרביטן וקורבנותיו.
שלום עידן.
כנראה שאתה צודק. ככה קצב נראה כשקופץ עליו יצרו. מפחיד. מה שתמוה בעיני הוא מדוע לקחת ייעוץ שבוודאי עולה הרבה מאוד כסף ואחר כך לעשות מה שבא לך.